לתקרות דרוכות באתר על ידי כבלים לא מודבקים יתרונות רבים על פני תקרות קונבנציונאליות:

 הקטנת עובי התקרה, מאפשרת תוספת קומות בבנינים גבוהים, הקטנת עומק   החפירה בחניונים, הקטנת משקל המבנה ועלויות הביסוס.

– תקרות חלקות ללא קורות יורדות,  מאפשרות טפסנות נוחה ומהירה ומעבר נוח של מערכות.

– מפתחים גדולים בין עמודים מאפשרים גמישות בתכנון והוספת מקומות חניה בחניונים.

– קיצור משך לוח הזמנים – ארבעה ימים לאחר היציקה ניתן לדרוך ולפרק טפסנות. ניצול מקסימלי של מערכות טפסנות יקרות וקיצור משך ביצוע כללי לבניין.

כל תקרה עוברת בדיקה ואישור לפני יציקה על ידי מתכנן הדריכה. לאחר היציקה וקבלת תוצאות חוזק הבטון מתבצעת הדריכה. דריכת תקרה ממוצעת נמשכת מספר שעות. תוצאות הדריכה מועברות למתכנן הדריכה, אשר בודק ומאשר אותן. לאחר קבלת אישור המתכנן, ניתן  לפרק את הטפסנות ולהתקדם בבניה.

מעגלי אבטחת האיכות והבקרה המחמירים מחייבים בדיקה של המהנדס המתכנן לפני יציקת כל תקרה, גם במבנה בו התקרות שגרתיות וחוזרות. במעגלים אלו נכלל פיקוח עליון ובקרה מצד המהנדס המתכנן גם לשלבי הדריכה ולדיוס.

מהו בטון דרוך ? כולל יתרונות הדריכה על סוגיה השונים.

88127365.27160068.largeעל מנת להבין מהו בטון דרוך ומהי דריכת אחר עלינו להכיר חלק מתכונות הבטון. לבטון יכולת גדולה מאד לעמוד בכוחות לחיצה, אך יכולת נמוכה מאד לעמוד בכוחות מתיחה. בשל תכונה זו הוא נסדק כאשר פועלים עליו כוחות מתיחה.

אם נדמיין קורה המונחת על שני עמודים (סמכים) או תקרת חניון, עומס משקלה של מכונית יגרום לכפיפה בתחתית הקורה ולהתארכות הבטון. כפי שניתן לראות בתרשים, דבר זה יוביל לסדיקה.

בדרך כלל, לפני יציקת הבטון מוכנסים אליו מוטות "ברזל רך" על מנת שיתנגדו לכוחות אלו. זהו זיון פסיבי של הבטון. מוטות אלו לא נושאים שום עומס עד אשר הופעלו כוחות העמסה על הבטון.

לעומת זאת, בשיטה של בטון דרוך, מוכנסים לבטון, בטרם היציקה, כבלי דריכה. ברוב המקרים אלו כבלי פלדה בני שבעה גידים אשר נמתחים באמצעים הידרואליים, עוד בטרם הופעל עומס כלשהו על הבטון, ובכך יוצרים "התנגדות" לכוחות שיופעלו על המבנה כאשר יהיה נתון תחת עומס.

 

הדריכה מתחלקת לשני תחומים:

דריכת קדם PRESTRESS – היא דריכה שמבוצעת אך ורק במפעלי בטון טרום. בשיטה זו מותחים את הכבלים כנגד תבנית פלדה. לאחר שהכבלים דרוכים, יוצקים עליהם את הבטון. לאחר תקופת ההתייבשות, עם הגיעו של הבטון לחוזק, משחררים את הכבלים על ידי חיתוך והכח עובר לבטון. בשיטה זו מיוצרים לוחות חלולים דרוכים.

דריכת אחר POST TENSIONING – בשיטה זו מניחים את הכבלים במיקום מתוכנן ובמהלך מיוחד עוד בטרם היציקה. הדריכה מבוצעת רק לאחר שהבטון הגיע לחוזק. בשיטה זו העבודות מבוצעות באתר עצמו , בקורות של גשרים, בתקרות מבנים או בקירות מאגר המים. ניתן לשלב דריכת אחר עם דריכת קדם בעת ייצור קורות לגשרים מבטון טרום, אשר מיוצרות במפעלים ומוסעות לאחר מכן לאתר הבניה.

עמוד השיטה

דריכת האחר מתחלקת אף היא לשני תתי תחומים:

דריכת אחר על ידי כבלים מודבקים BONDED משמשת בעיקר לביצוע דריכה בגשרים. בשיטה זו מונחים עורקי פח על גבי תמיכות. לתוך עורקי הפח האלו מושחלים הכבלים. בכל עורק ניתן להשחיל מספר רב של כבלים החל מארבעה ועד ל-27 כבלים. לאחר היציקה והתקשות הבטון, הכבלים נדרכים. לכל צמת כבלים יש עוגן אחד בכל קצה, שאליו מתחברים כל הכבלים בעורק.
בשיטה זו כל צמת הכבלים בעורק נדרכת ביחד, בעת ובעונה אחת, על ידי ג'ק מתאים המותח את כל הכבלים ביחד, בכח שווה. לאחר מכן, מוזרקת תערובת דייס צמנט לתוך החלל שנותר בעורק. תפקידה של תערובת זו הוא להגן על הכבלים מפני קורוזיה, להדביקם לבטון ולמנוע פגיעה בכבלים.

תחום שני של דריכת האחר הוא דריכת כבלים לא מודבקים UNBONDED. שיטה זו נפוצה מאד בדריכת תקרות של מבנים, ובקירות בריכות אגירה. בשיטה זו משתמשים באותם כבלים המוכרים לנו משיטות דריכת אחרות, אך כאן הם מוגנים על ידי שרוול PE ומשחת גריז. כל כבל מונח בנפרד במיקום ובהתוויה שקבע לו המהנדס המתכנן. בכל קצה כבל עוגן. בשיטה זו כל כבל מעוגן בנפרד ולא כצמה.
כיול
כל ציוד הדריכה שברשותנו עובר כיול על ידי מעבדות מוסמכות המבצעות את הבדיקות ומוודאות כי מדי הלחץ מראים את הכוחות הדרושים לדריכה. הכיול מתבצע במעבדות או בשטח בתדירות הקבועה בתקן הישראלי.